ADHD או חרדה? כשהתסמינים נראים דומים

אדם המתמודד עם חרדה עשוי להיות עסוק במחשבות חוזרות על העתיד, על האפשרות לטעות או על תגובותיהם של אחרים.

מחשבות אלה תופסות חלק ממשאבי הקשב וזיכרון העבודה, ולכן מקשות על קליטת מידע חדש. לדוגמה, תלמידה שמתקשה להתרכז בשיעור עשויה להיות עסוקה בשאלה אם תצליח במבחן הקרוב. מבחוץ היא נראית מוסחת אך הקושי המרכזי קשור לדאגה שמעסיקה אותה.

ב-ADHD, לעומת זאת, קשיי הקשב עשויים להופיע גם ללא דאגה משמעותית או תחושת איום.

דחיינות עשויה להופיע בשני המצבים אך הסיבות לה אינן בהכרח זהות.

אדם עם חרדה עשוי לדחות משימה משום שהוא חושש להיכשל, להישפט או להתמודד עם תוצאה שאינה מושלמת.

אדם עם ADHD עשוי לדחות אותה גם כאשר הוא מעוניין לבצע אותה ואינו חושש מהתוצאה, בשל קושי בהתחלת פעולה או בארגון שלבי המשימה.

לעיתים שני המנגנונים מתקיימים יחד: קושי מתמשך בביצוע משימות יוצר חוויות כישלון, ובהמשך מתפתחת גם חרדה מפני התמודדות נוספת.

אצל אדם עם חרדה, חוסר שקט עשוי להופיע כמתח שרירי, דריכות, קושי להירגע או צורך מתמיד לבדוק שהכול בשליטה.

ב-ADHD, חוסר השקט עשוי להתבטא בצורך בתנועה, בקושי להמתין או בתחושת אי-שקט פנימית גם בסביבה שאינה מאיימת. יחד עם זאת, אין מדובר בהבחנה מוחלטת. חרדה יכולה להתבטא בתנועתיות ואנשים עם ADHD עשויים לחוות מתח גופני משמעותי. לכן חשוב לבחון את הנסיבות שבהן חוסר השקט מופיע ואת החוויה הרגשית המתלווה אליו.

ישנם אנשים עם ADHD שמפתחים אסטרטגיות פיצוי נוקשות: בדיקות חוזרות, רשימות מפורטות, תכנון יתר וחשש לשכוח פרטים.

התנהגויות אלה עשויות להיראות כמו צורך חרדתי בשליטה אך לעיתים הן התפתחו כדרך להתמודד עם קשיי התארגנות וטעויות חוזרות. מנגד, גם חרדה כשלעצמה עשויה להוביל לבדיקות חוזרות ולתכנון מוגזם.

השאלה החשובה אינה רק מה האדם עושה אלא מה מניע את ההתנהגות ומה קורה כאשר הוא אינו יכול לבצע אותה.

בהחלט.

ישנם ילדים ומבוגרים שמצליחים לעמוד בדרישות באמצעות השקעת מאמץ רב, הכנה ממושכת והקפדה יתרה. הישגיהם עשויים להיות טובים ולכן קשיי הקשב אינם מזוהים במשך שנים. לעיתים רק כאשר הדרישות גדלות, למשל במעבר לחטיבה, ללימודים אקדמיים או לעבודה עצמאית, מנגנוני הפיצוי כבר אינם מספיקים.

במצבים אחרים, החרדה היא הסיבה המרכזית לקשיי הריכוז, ואין הפרעת קשב ברקע.

אחת השאלות החשובות בבירור מקצועי היא כיצד משתנה התפקוד כאשר רמת החרדה יורדת. אם קשיי הריכוז פוחתים באופן משמעותי בעקבות טיפול בחרדה, הדבר עשוי להצביע על תרומה מרכזית של החרדה לקשיים.

אם הקשיים נמשכים גם בתקופות רגועות, יש מקום להמשיך ולברר גורמים נוספים, לרבות ADHD. יחד עם זאת, שיפור או היעדר שיפור בעקבות טיפול אינם מהווים מבחן אבחוני בפני עצמם.

מבדק MOXO מספק נתונים כמותיים על ביצועים בארבעה מדדים: קשב, תזמון, אימפולסיביות ותגובתיות יתר. הוא מאפשר לבחון את הביצועים במהלך משימה ממוחשבת, לרבות בתנאים הכוללים מסיחים חזותיים ושמיעתיים.

כאשר עולה שאלה של ADHD לעומת חרדה, המבדק עשוי להוסיף מידע על דפוסי הביצוע, אך אינו מסוגל לקבוע אם מקור הקושי הוא חרדה או ADHD. לכן יש לפרש את התוצאות לצד ריאיון קליני, היסטוריה התפתחותית, מידע על התפקוד ומאפיינים רגשיים.

כאשר מקור הקושי אינו מזוהה נכון, האדם עלול לקבל מענה שאינו מתייחס לגורמים המרכזיים למצוקתו. מי שמתמודד בעיקר עם חרדה עשוי להזדקק לטיפול הממוקד בדאגנות, בהימנעות ובפחד מכישלון. מי שמתמודד עם ADHD עשוי להפיק תועלת מהתערבויות הממוקדות בתפקודים ניהוליים, בהתארגנות ובוויסות הקשב. כאשר שני המצבים מתקיימים במקביל, נדרשת תוכנית טיפול המתייחסת לשניהם.

אבחון מדויק אינו נועד רק לתת שם לקושי אלא להבין מה משמר אותו ואיזה מענה עשוי לסייע לאדם לתפקד טוב יותר.