מדוע אני מרגיש הכול בעוצמה כל כך גבוהה? הצפה רגשית, רגישות גבוהה ומנגנוני ויסות

רגישות רגשית מתייחסת למידת התגובה של האדם לגירויים בעלי משמעות רגשית. יש אנשים שמגיבים במהירות ובעוצמה למצבים של ביקורת, אכזבה, דחייה או חוסר ודאות. אצל חלקם, גם החזרה למצב רגשי מאוזן אורכת זמן רב יחסית.

במודל הביו-סוציאלי שעליו מבוסס טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), מתוארים שלושה מאפיינים מרכזיים של פגיעות רגשית: רגישות גבוהה לגירויים, תגובה רגשית עוצמתית וחזרה איטית יחסית לרמת העוררות הרגילה.

חשוב להדגיש שרגישות גבוהה אינה אבחנה פסיכיאטרית בפני עצמה.

כאשר המוח מזהה גירוי כבעל משמעות מאיימת, פוגעת או מלחיצה, מופעלות מערכות המעורבות בעיבוד רגשי ובתגובת הדחק. האמיגדלה משתתפת בזיהוי המשמעות הרגשית של הגירוי ואילו אזורים בקליפת המוח הקדם-מצחית מעורבים בפרשנות, בקבלת החלטות ובוויסות תגובות.

במצבים של עוררות רגשית גבוהה, יכולת הבקרה הקוגניטיבית עלולה להיפגע באופן זמני. לכן, בזמן הצפה אדם עשוי להתקשות לחשוב בצורה גמישה, לשקול הסברים חלופיים או לבחור כיצד להגיב.

אין פירוש הדבר שהחשיבה ההגיונית נעלמת, אלא שהגישה אליה נעשית מורכבת יותר תחת עומס רגשי.

התגובה הרגשית אינה נקבעת רק על ידי האירוע עצמו אלא גם על ידי המשמעות שהאדם מעניק לו. לדוגמא, כאשר חבר מבטל פגישה, אדם אחד עשוי לחוות אכזבה קלה, ואילו אדם אחר עלול לפרש את הביטול כסימן לכך שאינו חשוב.

הפרשנות מושפעת מחוויות קודמות, מאמונות אישיות, מדפוסי התקשרות ומהמצב הרגשי הנוכחי.

במקרים מסוימים, חוויות חוזרות של דחייה או ביקורת עשויות להגביר את הרגישות למצבים המזכירים אותן.

לסביבה ההתפתחותית עשוי להיות תפקיד משמעותי באופן שבו אדם לומד לזהות, לבטא ולווסת רגשות. כאשר ילד שומע שוב ושוב שתגובותיו מוגזמות, שאין סיבה לבכות או שעליו להפסיק להרגיש כפי שהוא מרגיש, הוא עלול ללמוד לפקפק בחוויה הרגשית שלו.

ב-DBT מתייחסים לכך כחלק מהאפשרות של סביבה לא מתקפת רגשית, שבה החוויה הפנימית אינה זוכה להכרה או להבנה מספקת. יחד עם זאת, אין להסיק שכל קושי בוויסות רגשי נובע מהורות לקויה. מדובר בתהליך מורכב המושפע מגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים.

רגש חזק אינו בהכרח בעיה. כעס, פחד, עצב ושמחה הם חלק טבעי מהחוויה האנושית, ולעיתים עוצמתם תואמת לחלוטין את הנסיבות.

הצפה רגשית מתרחשת כאשר עוצמת החוויה מקשה על האדם לעבד מידע, להפעיל שיקול דעת או לבחור תגובה התואמת את מטרותיו. לדוגמה, אדם עשוי להרגיש כעס מוצדק בעקבות פגיעה, אך להגיב באופן שמחריף את הקונפליקט ופוגע במערכת היחסים.

המטרה אינה למנוע את הכעס, אלא לפתח יכולת לשאת אותו מבלי לפעול באופן אוטומטי.

לעיתים נוצרת שרשרת של תגובות המחזקות זו את זו. אירוע מסוים מעורר רגש, הרגש מלווה במחשבות מאיימות, והמחשבות מגבירות את העוררות הגופנית. בהמשך עשויה להופיע תגובה אימפולסיבית, כגון התפרצות, הסתגרות או שליחת הודעות חוזרות. לאחר שהסערה חולפת, האדם עלול לחוות אשמה או בושה על התנהגותו, וכך נוצרת שכבה נוספת של מצוקה.

ב-DBT משתמשים בין היתר בניתוח שרשרת התנהגותית כדי לזהות את השלבים המובילים לתגובה ולמצוא נקודות שבהן ניתן להתערב.

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) מלמד מיומנויות שמטרתן לסייע לאדם להבין את רגשותיו ולבחור כיצד לפעול בנוכחותם. אחד העקרונות המרכזיים בגישה הוא השילוב בין קבלה לשינוי. מצד אחד, האדם לומד להכיר בכך שהרגש שהוא חווה הוא אמיתי ובעל משמעות. מצד שני, הוא לומד שלא כל דחף המתעורר בעקבות הרגש מחייב פעולה. הטיפול כולל מיומנויות של קשיבות, ויסות רגשי, עמידות במצוקה ויעילות בין-אישית. לדוגמא, מיומנות של עצירה לפני תגובה מאפשרת ליצור מרווח בין הופעת הדחף לבין ההתנהגות, ובכך להגדיל את אפשרות הבחירה.

רגישות רגשית אינה בהכרח תכונה שצריך לבטל.

המטרה הטיפולית היא לפתח יכולת לזהות מצבים המעוררים פגיעות רגשית, להבין את התגובה ולבחור דרכי התמודדות יעילות יותר.

עם תרגול עקבי, אנשים רבים מצליחים לזהות סימנים מוקדמים של הצפה, להפעיל מיומנויות ויסות ולצמצם התנהגויות הפוגעות בהם או בקשריהם.

התהליך אינו מבטיח שלא יופיעו רגשות עוצמתיים, אלא שהאדם יוכל להתמודד איתם מבלי לאבד את תחושת השליטה על התנהגותו.

אנשים בעלי רגישות רגשית גבוהה עשויים לחוות את העולם בעוצמה רבה, לעיתים באופן מכאיב ומתיש. אך עוצמת הרגש אינה מעידה על חולשה, ואינה מחייבת חיים של סערות חוזרות.

אחד העקרונות החשובים ב-DBT הוא שניתן לקבל את החוויה הרגשית כפי שהיא ובמקביל ללמוד לשנות את הדרך שבה מגיבים אליה.

ויסות רגשי אינו היכולת להרגיש פחות. הוא היכולת להישאר בקשר עם הרגש, להבין את המסר שהוא נושא ולבחור תגובה שאינה מנוהלת רק על ידי עוצמתו.