מעבר למדינה אחרת מביא איתו שינויים רבים: שפה חדשה, מערכת חינוך שונה, סביבה חברתית לא מוכרת ולעיתים גם מרחק משירותי הבריאות והאבחון שהמשפחה הכירה. כאשר ילד מתחיל לגלות קשיי ריכוז, התארגנות או למידה, ההורים עשויים להתלבט: האם מדובר בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), בקושי הסתגלותי או בהשפעה של הלמידה בשפה זרה?
שני ילדים מבצעים מבדק קשב ממוחשב ומקבלים תוצאות דומות. האחד מצליח בלימודים אך מתקשה לנהל את שגרת הבוקר, והשני מתארגן באופן עצמאי אך מתקשה להשתלב בפעילויות קבוצתיות.
ילד שמתקשה להקשיב בשיעור, מתבגר ששוכח משימות ומבוגר שמרגיש שמחשבותיו מתפזרות לכל הכיוונים. לעיתים התמונה מזכירה הפרעת קשב וריכוז (ADHD), אך מאחורי הקשיים עשוי לעמוד גורם אחר: שינה בלתי מספקת.
קשיי ריכוז שלא נובעים מ-ADHD; מה כדאי לבדוק מבחינה רפואית?
"אני קוראת את אותו עמוד שוב ושוב ולא מצליחה לזכור מה קראתי", "הילד שלי פתאום מתקשה להתרכז בבית הספר", "פעם הייתי מצליח לבצע כמה משימות במקביל, והיום אני שוכח דברים פשוטים".
ילדה שמתקשה להתרכז במבחן, נער שמאבד את חוט המחשבה במהלך שיחה, מבוגר שדוחה משימות שוב ושוב. האם מדובר בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), בחרדה, או אולי בשילוב של השתיים?